יעקב זואילי נ' דיזינגו ף קלאב בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 16.6.10, עד למתן פסק דין בערעור שעתידה המבקשת להגיש.

2.להלן נימוקי הבקשה (בתמצית):

א.המבקשת עתידה להגיש ערעור על פסק הדין וטוענת כי סיכויי הערעור טובים להתקבל בין כולו ובין על דרך הפחתת סכום פסק הדין.

ב.קיים חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב, אם תזכה המבקשת בערעור לאחר ששילמה את סכום פסק הדין.

ג.מדובר בסוגייה תקדימית אשר יש מקום לבחון אותה בערכאת הערעור ועל כן יש לעכב את ביצוע פסק הדין.

3.המשיב התנגד לעיכוב הביצוע, ותמצית טענותיו היתה כי לא נתקיימו התנאים לעיכוב ביצוע שהינו בגדר חריגה מהכלל הקבוע בת' 466 לתקנות סד"א.

כן טען המשיב כי טרם הוגש ערעור, ואין לטעון לגבי סיכויי הצלחתו.

המשיב אף טען כי המבקשת לא הוכיחה די הצורך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו אם תזכה בערעור שטרם הוגש.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים, אני קובעת כדלקמן:

1. סמכותו של בית דין זה לעיכוב הליכים לאחר שנתן פסק דין קבועה בתקנה 129 (2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, המאמצת את תקנות 466-471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2. הכלל הוא כי מי שזכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו. לפיכך, יעוכב ביצוע פסק דין אם שוכנע בית הדין כי לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו, ובשים לב לסיכויי הצלחת הערעור (ר' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש. לוין עורך) עמ' 861-859; בש"א 2966/96 אלי עטיה נ' עירית תל אביב, פ"ד נ(1) 668, 67.

3. בהחלטה אם לעכב הליכים על בית הדין לבדוק את מאזן הנוחות, הנזקים והאינטרסים של הצדדים להליך ואת התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה (ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן, פ"ד מ(3) 133, 135-136; ע"א 6146/00 עיריית תל אביב נ' בצלאל, ניתן 19.11.00; ובבית הדין הארצי לאחרונה: בש"א 1181/01 רחימי - מלכה, 30.4.01).

4. עוד נפסק כי בדרך כלל לא ייעתר בית הדין לבקשה לעיכוב הליכים, כאשר המדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי, אלא בנסיבות מיוחדות, למשל, כאשר מדובר במשיב שהוא גמלאי ונשוא פסק הדין הוא גמלת פרישה (ר' בש"א 7/99 תנובה - יהושע פאול, עבודה ועוד כרך לב (1) 28), או כאשר לצורך ביצוע פסק הדין יש צורך במימוש נכסים, היוצר לכאורה מצב בלתי הפיך (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פאריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 504).

5. איני מוצאת כי בעניין שבפני מתקיימות נסיבות המצדיקות עיכוב ביצוע של פסק הדין, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין כספי (ר' ב"ש 396/86 הנ"ל, בעמוד 136, מול האות ב'; דב"ע 97/392-9 נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ, עבודה-ארצי, כרך לא (1) 42; ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה 4 תל אביב, פ"ד נג (1) 187); א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שישית, תשס"א) 513).

6. עד היום לא הובאה בפני כל ראיה כי אכן הוגש ערעור על פסק הדין, ורק מן הטעם הזה יש לדחות את הבקשה.

בנושא בחינת סיכויי הערעור, לא מצאתי מקום להתייחס לנימוקי ערעור שטרם הוגש.

7. לגבי סיכויי השבת הסכומים על ידי המשיב, המבקשת לא הביאה ראיות של ממש, והעלתה השערות לגבי מצבו הכלכלי של המשיב מבלי שתמכה אותן בראיות.

(השווה: בש"א 280/99 קציר רובינסון (1985) חברה לבניין בע"מ - איתם, ניתן 18.4.00).